שיטה מפושטת עבור מעקב שגרתי על תוצאות
לאחר הגמילה מסמים

16 בספטמבר 2013

Richard D. Lennox
לנוקסChestnut Health Systems
ווסטרן פארק ליין 2404, הילסבורו, צפון קרוליינה 27278, ארה"ב

מרי א' סטרנקוויסט
יועצת מחקר עצמאית
וילדיאן דרייב 14650, אנקורג', אלסקה 99516, ארה"ב

אלפונסו פרדס
פרופ' בדימוס לפסיכיאטריה
אוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס

עבר ביקורת עמיתים ופורסם על-ידי Libertas Academica

סיכום מנהלים

קיימים היום שני קשיים עיקריים המכבידים על האיסוף השגרתי של תוצאות גמילה מסמים על מנת לנהל את איכות הטיפול, לשפר את שביעות רצונם של המטופלים ולהקצות משאבים לטיפול: (1) בעיות באיתור לקוחות אחרי שהם מסיימים את הטיפול; ו-(2) העלות המרתיעה של השגת נתונים משמעותיים ומהימנים לאחר הטיפול. מחקר זה חקר שיטות מדויקות ליצירת מערכת חסכונית למעקב שגרתי אחר תוצאות (ROM) על-ידי צוות עובדים, הנעזרת בסקר טלפוני שכולל 18 מדדים מרכזיים. נקבע כי מערכת זו, כפי שהיא מיושמת במרכז נרקונון באוקלהומה, שמפעיל תוכנית גמילה מסמים המבוססת על כישורים התנהגותיים וחברתיים, נמצאה הולמת מבחינה פסיכומטרית לצורך דיווח כולל בשעה שהיא מספקת מידע קליני שימושי.

המחקר ניתח את הנוהל שפותח ושמיושם על-ידי נרקונון אוקלהומה ("נרקונון") לצורך מעקב אחר תוצאות ארוכות-טווח שהושגו על-ידי בוגרי תוכנית הגמילה מסמים ומאלכוהול. מאמר זה מתאר את השיטות המדויקות ליצירת מערכת חסכונית למעקב שגרתי אחר תוצאות (ROM) על-ידי צוות עובדים, הנעזרת בסקר טלפוני שכולל 18 מדדים מרכזיים, כפי שהיא נמצאת בשימוש בתוכנית נרקונון, ואת התוצאות של תהליך המעקב אחר התוצאות.

המטרות של מעקב שגרתי אחר תוצאות הן ברורות: להבטיח יעילות טיפול הֲדירה, עקביוּת וכדאיוּת; לשפר את איכות הטיפול הכוללת ולהבטיח נטילת אחריות מצד ספקים של שירותי בריאות למקורות מימון על-ידי מעקב אחר תוצאותיהם ושמירה על איכות הטיפול.

המעקב השיטתי אחר לקוחות אחרי שהם השלימו מסלול מלא של קבלת עזרה, כעת כשהם פועלים כמעט ללא פיקוח כבני משפחה, במעגל העבודה או כחברי קהילה, מהווה את אחת השיטות המשכנעות ביותר להמחשת היעילות של תוכניות בריאות התנהגותיות בעולם האמיתי. למרות הכוונות המוצהרות ללקט מידע משמעותי אחרי השחרור מהתוכנית, רוב ניסיונות המעקב אחר ביצועים נמצאות עדיין בשלבי פיתוח. קיימות מספר מגבלות לאיסוף הנתונים: (1) קושי לעקוב אחר לקוחות אחרי שהם עוזבים את סביבת הטיפול; (2) שימוש בצוות המטפל כדי לאסוף נתוני מעקב כאשר תפקידו העיקרי הוא לספק שירותי גמילה מתלות בכימיקלים; (3) הסתמכות על ראיונות אישיים ונהלים גוזלי זמן אחרים שהם יקרים, דורשים הכשרה משמעותית של הצוות ועשויים להוביל לסטייה או לאובדן של נתונים בגלל מורכבות המעקב.

נרקונון פיתחו תהליך מיועל למעקב שגרתי אחר תוצאות דרך הטלפון, שמנוהל במסגרת מתקן לטיפול מתמשך. התהליך משתמש בסקר תוצאות קצר, והוא פשוט דיו כדי להיות חלק מהרוטינה של אנשי הצוות במתקן קטן, והיתרון שלו הוא שאינדיבידואלים ללא הכשרה בשיטות המחקר יכולים ליישם אותו. הנוהל מאפשר לתוכנית לקבל משוב מהיר וכך לאתר ולעבוד עם לקוחות שנתקלו בקשיים אחרי שעזבו את התוכנית, ובאותה עת מאפשר השגת נתונים שימושיים למעקב אחר היעילות הכללית של תוכנית הגמילה, דבר אשר מאפשר למנהלי התוכנית לבצע התאמות נדרשות כדי להגדיל את יעילות התוכנית.

המטרה של מחקר זה היתה להעריך את היעילות של מערכת למעקב שגרתי אחר תוצאות (ROM) אחרי הטיפול בתור כלי למדידה ולשיפור של תוצאות משירותי גמילה מסמים. על מנת להשיג זאת, נרקונון הבינלאומי ו-Psychometric Technologies Incorporated פיתחו מתודולוגיה בעלת בסיס מדעי כדי להשיג נתוני מעקב שימושיים ויישמו זאת עם שיטות רישום לתוכנית, ניהול מקרים ומעקב אחר לקוחות, שכבר היו קיימות בנרקונון. תחילה פותח שאלון בעל עשרה סעיפים אבל הוא הורחב במהלך המחקר בהתבסס על המלצות מצוות הגמילה וניהול המקרים. לבסוף גובש סקר שמורכב משישה פריטים המכוונים לדיווח עצמי על שימוש בסמים ובאלכוהול ב-30 הימים האחרונים, שני סעיפים המכוונים לשימוש כללי בסמים אחרי עזיבת התוכנית, חמישה סעיפים המכוונים לבעיות באיכות חיים ב-30 הימים האחרונים, ומספר שאלות אחרות שהן שימושיות להערכת ההצלחה של האינדיבידואל בהשתלבות מחדש בקהילה.

למטרות פיתוח והערכה של הכלי הזה ומתודולוגיית ה-ROM, הפרוייקט הזה הוגבל לאנשים שהשלימו תוכנית נרקונון מלאה (נקראים "בוגרים"). צוות נרקונון ערך רשימה של אנשים שהשלימו את התוכנית בין השנים 2007-2004.

לאחר מכן, מומחי שיקום ערכו סקרי ROM בטלפון. תחילה, בנוסף לעריכת סקרים טלפוניים לבוגרים, נערכו סקרים לקרובי משפחה של הבוגרים כדי לאמוד אם נתוני הבוגר היו מהימנים. לאחר שנמצא כי היתה קורלציה גבוהה בסטטיסטיקות בין הנתונים שהתקבלו מהבוגרים לאלה שהתקבלו מקרובי המשפחה שלהם, נערך סקר לקרובי המשפחה כדי להשיג נתונים אחרי שנעשו שלושה ניסיונות כושלים ליצור קשר ישיר עם הבוגרים. מהנתונים שהתקבלו הוסרו כל הנתונים המזהים כדי לציית לכללי הסודיות הפדראליים והמקומיים, והנתונים נמסרו ל-Psychometric Technologies Incorporated לצורך ניתוחם.

נתונים התקבלו מ-323 מבין 419 האובייקטים שחזרו לקהילה שלהם; זה הותיר 22.9% מהם עם נתונים חסרים. בנקודת הדגימה הראשונה היה שיעור מעקב לא מספק. על-ידי סקירת הפעולות המוצלחות של חוקרים אחרים בתחום זה נעשו שיפורים כדלהלן: (1) אנשי הצוות הוכשרו להשתמש בטופס רישום פשוט כדי לאסוף מספר כתובות אימייל ומספרי טלפון מהלקוח ליצירת קשר וגם נתוני יצירת קשר עם אנשים מקורבים שכוללים מספרי טלפון וכתובות; (2) כל מידע יצירת הקשר אומת ועודכן בעת השחרור, ו-(3) רשימת בדיקה כתובה הוכנסה לשימוש כדי לארגן כל צעד בתהליך המעקב. כתוצאה משיפורים אלה, שיעור יצירת הקשר לאחר הטיפול השתפר בעקביות ועלה ל-80 אחוז.

הנתונים מהבוגרים ומקרובי משפחותיהם (מקורות צדדיים) נותחו מבחינה סטטיסטית ונמצא שהם עקביים ביותר. בהתאם לכך נקבעה התקפות של אמצעי הדיווח העצמי שהיו בשימוש לפי גישת ה-ROM. מתוך מערך הנתונים הכולל, 72.1% מהנתונים שהיו בשימוש נמסרו בדיווח עצמי על-ידי הבוגרים.

הנתונים נותחו כדי לקבוע את המידה שבה בעיות סמים חזרו על עצמן בקרב בוגרי תוכנית נרקונון. התוצאות הבאות התקבלו כאשר בוגרים (או מקורביהם) נשאלו על שימוש בסמים במהלך 30 הימים שקדמו לריאיון הסקר: